מודיעין ניוז
אשרה גרינבלט, 27/08/2008
כולם מכנים אותו "המורה הקוסם" – אבל שלום בן-דור ממודיעין, שפיתח שיטת לימוד מיוחדת לילדים עם לקויות למידה, יודע שלא מדובר במג’יק * הוא עצמו נפלט מהלימודים, אבל עכשיו כשיש לו מספיק ידע ולא מעט קבלות הוא מחפש גוף מקצועי שימדוד את שיטתו גם בכלים אקדמיים * שווה בדיקה
עוד שבוע וקצת תיפתח שנת לימודים חדשה, וד’ – שסיים לפני כחודשיים את כיתה ג’ כתלמיד מתקשה – יפתיע את מורתו בקריאה רציפה ובהתקדמות חסרת תקדים בחשבון. מורתו של ד’, שהורגלה להתמודדות סיזיפית עם קשייו, היא לא הראשונה שתופתע לקבל את אותו ילד כשהוא לומד ומצליח ככל תלמיד אחר. מי שאחראי להתקדמות יוצאת הדופן הזו הוא שלום בן-דור, אב לשלושה ממודיעין, שכבר רגיל לכינוי "מורה קוסם" ושבכל פעם מסביר מחדש שלא מדובר בקסם – אלא בהבנה של הקושי ובשיטה שפותרת אותו.
בום-טרח – ואתה קורא!
לכל אורך השנים היה בן-דור קשוב ומחובר לגוף ולתנועותיו. הוא מורה לשיטת פלדנקרייז, בעל חגורה שחורה באיקדו והתאמן גם בטקוונדו, בקראטה ובקפוארה. לכן אין פלא שגם שיטת הלימוד שפיתח נעזרת בתנועה ובמקצב. בן-דור, בעל תואר ראשון בביולוגיה ותעודת הוראה (ובהמשך גם עשה הסבה לחינוך מיוחד), לימד תלמידים בעלי לקויות ומגבלות משמעותיות, כולל עיוורון ופיגור, והחל לפתח את השיטה עבורם. במהלך עבודתו בבית הספר לחינוך מיוחד בתל אביב זכה ליד חופשית ממנהלת בית הספר שהבינה כי הוא משתמש ביצירתיות שלו כדי למצוא דרכים לסייע לתלמידים. בן-דור: "בעבודה עם לקויי למידה ובעלי לקויות יש תסכול מאוד גדול. כל הדרכים הרגילות, כמו גם האלטרנטיביות, עובדות לאט ובסרבול. אני חיפשתי דרכים אחרות להגיע לתלמידים. למדתי והכרתי שיטות שונות ובסופו של דבר, במקרה, הגעתי ללמוד ’כתב תנועה’ וזה חיבר לי את הכל. בדקתי על התלמידים שלי כל מיני רעיונות ואז התחוור לי שזה עובד. הכלים שבניתי פעלו ביעילות שהפתיעה וריגשה אותי מאוד. מה שעשיתי, בעצם, זה לעקוף את הקוגניציה וללמד פעולה. לימדתי אותם את המיומנויות של הקריאה בלי לעבור דרך השכל וההבנה שאצל אותם התלמידים שלי היו מוגבלים. לאחר זמן הבנתי שמה שמתאים ללקויי למידה שרמתם השכלית נמוכה, מתאים גם ללקויי למידה אינטיליגנטים שמוגבלים בתחום הלקות שלהם, ובעצם לכל אחד גם אם אינו לקוי למידה".
בשיעור עצמו הוא אינו מסביר, הוא אינו דורש תשובות מהתלמיד ואינו בודק את ההבנה. כל מה שהוא עושה זה להדגים פעולות פשוטות שאותן התלמיד מתבקש לבצע. נוכחותו של ההורה בשיעורים של בן-דור הכרחית, שכן על ההורה מוטלת המשימה לתרגל עם הילד במהלך השבוע את מה שנעשה בשיעור.
כדי להדגים לי את השיטה, בן-דור מדפיס דף ועליו נקודות וקווים. אני מתבקשת לשים את כף היד שלי בתנועת סכין על הקו ולומר בקול רם "טך". לאחר מכן לשים אצבע על הנקודה ולומר בקול רם "בום". משם אני מתחילה לנוע על הדף עם שורות וקוים כשהמילים היוצאות מפי מקבלות מקצב מובנה. "מה שעשית עכשיו", אומר לי בן-דור, "אולי לא נראה לך קשור אבל זוהי קריאה לכל דבר ועניין. זה אחד הכלים שלי שהוא שפה אלמנטרית, קלה מאוד ללימוד, וכאשר הילד משתלט עליה הוא לומד דרכה איך לטפל בשפה פורמלית מורכבת".
בהמשך הוא מראה לי כיצד הוא עובד עם תלמידים לקויים חשבונית על תרגילי חשבון. במשימה הזו משתתפות שתי הידיים שלי וגם מיתרי הקול, וגם כאן הפעולה זורמת וקצבית. למרות שאני לחלוטין מבינה את האפקט של התנועה על הלימוד אני לא מתאפקת ושואלת האם ההורה שיושב בחדר ורואה את שיטת הלימוד לא מרגיש ששיטת הלימוד הזו היא מגוחכת או לא הגיונית, ואולי אפילו מעליבה את הילד או אותו כהורה. אבל מבחינת בן-דור – שההורה יחשוב מה שהוא רוצה, העיקר שתוך מספר דקות הוא יראה את השיפור ואת ההשפעה של האימון על היכולת של הילד לפתור בקלות תרגילי חשבון שעד כה עלו לו בקושי רב.
הילד מיישר קו
על השאלה "מה עבר לך בראש כשראית את השיטה של בן-דור" עונה יעל, אם לשניים שהגיעה אליו עם בנה הלומד בכיתה ו’: "כשראיתי את השיטות שלו חשבתי לעצמי שזה כל כך פשוט, ואיך אחרים לא חשבו על זה. לבן שלי יש לקויות למידה בכל התחומים. הצלחנו לקדם אותו לאט-לאט אבל בחשבון המצב היה הכי קשה, כל המורים הפרטיים שעברנו וההוראה המתקנת לא עזרו והוא היה לגמרי תקוע, לא מצליח לבצע תרגילי חשבון בעשרת הראשונה. אצל בן-דור ראינו את המהפך מיד בהתחלה. הבן עבר את העשרת הראשונה בשיעור הראשון. בן-דור קבע כיעד פתרון תרגילי חיבור, חיסור, כפל, חילוק וחילוק ארוך ואכן עמד ביעד הזה. בן-דור גם הביא אותו לקריאה וכתיבה בלי שגיאות ברמה של שאר הילדים באותו גיל. למעשה, הוא הביא את הילד למצב שממנו הוא יכול להתקדם הלאה ואני מאמינה שהוא יוכל להגיע לבגרות. הוא אמנם יזדקק לעזרה בתחומים מסוימים אבל הוא כבר לא תקוע. ההבדל מורגש גם ברמת הביטחון העצמי של הילד וחל שיפור ניכר במצבו החברתי. שלום הוא באמת קוסם. נחשפתי להרבה מורים להוראה מתקנת ולהרבה שיטות. השיטות של שלום לא מתוחכמות, אבל הן עובדות. אצלנו הוא עשה פריצת דרך ואני מקווה שהוא ינחיל את שיטתו למורים נוספים כדי שתלמידים רבים יותר יוכלו ליהנות ממנה".
סיגל, אם לשלושה מאזור מודיעין שהגיעה לבן-דור עם בנה השני כשהוא לקראת סיום כיתה א’, מספרת כי העזרה של שלום היתה קריטית לעתידו של בנה: "הבן סיים כיתה א’ כשהוא אינו קורא. האותיות ברחו לו. הוא למד אות ואחרי כשבוע לא זכר אותה. את כל כיתה א’ הוא סחב בקושי ועם הרבה תסכול. ואז חברה הציעה לי לפנות אליו: כיוון שבני היה עדיין בטיפול אצל קלינאית תקשורת, חיכיתי קודם לראות כיצד זה ישפיע. כמובן שזה לא עזר ובסוף פנינו לבן-דור. אני זוכרת שבשיעור הראשון אמרתי לו שאני שוקלת להעביר את בני לכיתה קטנה או למסגרת אחרת ובן-דור ממש כעס עלי ואמר לי שבתוך כמה שיעורים הילד יתגבר על הקושי וימצא את מקומו בכיתה הרגילה. בתוך 12 שיעורים הילד למד לקרוא טוב ולאהוב לקרוא.
"זה כאילו שהוא יודע איפה בדיוק במוח נמצא הקושי ואיך פותרים אותו. הבן, ששמח על העזרה, נקשר אליו מאוד ובמשך תקופה ארוכה בכל פעם שהיינו עוברים ליד ביתו הוא היה מציין ש’פה גר שלום’. הוא היה מבחינתו המושיע. היום הבן עולה לד’ והוא מסתדר היטב בכיתה רגילה. גם רכישת האנגלית לא הייתה בעיה עבורו. כשנפרדנו מבן-דור אמרתי לו שיש לו סגולה מיוחדת ומה שהוא עושה זו ממש שליחות. אני לא יודעת איפה היינו היום אם הייתי מגיעה למורה או למאבחן אחר".
עם קבלות, בלי הכרה
בין תלמידיו של בן-דור ילדים העולים לכיתה א’, שזוהו על ידי הגננת או ההורים כמועדים לקשיים. ישנם תלמידים בבית הספר היסודי, בחטיבה או בתיכון ואף אנשים בוגרים שסחבו עמם את אי היכולת לקרוא, לכתוב או לבצע תרגילי חשבון באופן סביר משך שנים ארוכות.
בן-דור מאבחן את התלמיד בדקות הראשונות של השיעור ויודע לומר האם הוא מסוגל לפתור את הלקות שלו. במקרים המעטים בהם הוא חש שאין באפשרותו לפתור את הקושי אלא רק להביא לשיפור, הוא מודיע על כך להורים ומפסיק לעבוד עם אותו תלמיד. את שכרו הוא קובע מראש, אך גובה אותו רק כאשר הוא מסיים לעבוד עם התלמיד וכשהיעדים שהציב בתחילה הושגו. משך הזמן שהוא עובד עם תלמיד אינו עולה על חודשים בודדים; כעשרה עד 14 שיעורים בממוצע.
מדוע במצב שבו אינך יכול לפתור את הלקות אינך ממשיך ללמד ולסייע לתלמיד?
בן-דור: "יש לי זמן מוגבל ורשימת המתנה ארוכה. אני רוצה להשקיע במי שאני באמת יכול לעזור לו. אם מדובר רק בשיפור, את זה אפשר להשיג באמצעות הוראה מתקנת. אם אני יכול לקחת ילד כזה ולסלק אותו מהמסלול הרע והקשה הזה של לקות הלמידה, זו זכות שאני לא רוצה לוותר עליה. הביטוי ’סיפוק מקצועי’ לא מבטא את מה שאני משיג. עבורי זה ייעוד. זה אושר!".
על האמהות המביאות את ילדיהם אחת לשבוע לשיעור יש לו אינסוף מילים טובות לומר. חלקן מטריחות עצמן משך שעתיים נסיעה לכל כיוון (אפילו מצפת או מירוחם) ובלבד שיוכלו לסייע לילד שלהן, שהן עצמן יודעות ומאמינות שעם העזרה הנכונה יוכל ללמוד ולהצליח. בן-דור: "אני פוגש אמהות שבאות אלי ממררות בבכי על אבחון שקיבלו שמציין את כל בעיותיו של הילד. באבחון שלי אני רק בודק מאיפה מתחילים, מה המקום הכי נמוך שממנו אפשר להתחיל לעבוד ולעלות".
בן-דור עצמו היה ילד לקוי למידה. הוא נשר מבית הספר כבר בכיתה ט’ בידיעה שהוא עצמו אינו מסוגל ללמוד. רק בגיל 28 דחף אותו מכר, מנהל מכללה בצפון, להירשם למכינה והבטיח לו שאם יסיים את המכינה בהצלחה הוא יתקבל ללימודי ביולוגיה שתמיד היו קרובים ללבו.
הבגרות, הבשלות וכוח הרצון בשלב הזה של החיים סייעו לו להתמודד עם כל קשייו משנים עברו ולהשלים פער של שנים תוך חודשים ספורים. לאחר סיום המכינה המשיך בן-דור לתואר בביולוגיה, לחינוך, ומאז ועד היום אינו מפסיק ללמוד.
בן-דור: "קריאה זו מיומנות שבעבר כל ילד רכש בגיל ארבע וללא קושי. משהו בילדים של היום השתנה באופן שטרם הבנו את משמעותו. הם מאוד מהירי מחשבה, חכמים, מטופחים ובעלי ידע כללי מפתיע לגילם, אבל בתחומים מסוימים ילדים רבים הם חסרי אונים לגמרי. הם אינם יודעים לנהל את היכולות הפיזיות והמנטליות שלהם. יש להם גם בעיה של חשיפת יתר לגירויים חזקים, ולכן אם הם מתבקשים להתרכז במשהו שאינו קופץ ומנצנץ אלא בסתם סימנים גרפיים על הדף, זה מטריף אותם. יש היום סטטיסטיקות מזעזעות לגבי לקויות למידה. לשמחתי – חלק גדול מהן אני יכול לפתור ולחסוך תסכול גדול מהילד ומהוריו.
"למעשה את הקשר בין תנועה ללמידה לא אני גיליתי", מוסיף בן-דור, "יש שיטות שונות של טיפול בלקויי למידה שעובדות על קואורדינציה. אבל הן עובדות על קואורדינציה באופן כללי ולכן רק באחוז קטן מהמקרים הן מצליחות לפתור את לקות הלמידה. אני חשפתי ופיתחתי את הדרך לתקן את הקואורדינציה הספציפית שנדרשת כדי לקרוא, לכתוב או לחשב. סילוק הקושי הקואורדינטיבי הוא שמביא לתיקון הלקות ולשיפור המהיר.
"הקושי שלי", אומר בן-דור, "הוא לא עם ההורים או עם הילדים. הקושי שלי הוא עם אנשי מקצוע שמתקשים לקבל את זה שיש שיטה שפותרת ומסלקת לקויות למידה. במחקר ובספרות המקצועית מקובל להתייחס ללקות למידה כאל מצב כרוני שההתמודדות הקשה איתו יכולה להביא – במקרה הטוב – לשיפור, אך בשום אופן לא לסלק את הלקות. המקרה הכי קיצוני שאני יכול לספר עליו הוא של אב, מורה מנוסה לאנגלית, שהביא אלי את בתו לקויית הלמידה ולימדתי אותה לקרוא ולחשב. האב היה מרוצה ונפעם. כעבור שנים בודדות הרחבתי את השיטה שלי גם ללימוד אנגלית ונודע לו שסייעתי לתלמיד שלו. הוא לא היה מוכן לקבל את זה שהשיטה שלי עובדת בתחום המומחיות שלו, בהוראה מתקנת של אנגלית. כל זה למרות שהוא ראה מה אני מצליח לעשות בקריאה ובכתיבה עם הילדה שלו. כשזה הגיע לתחום הידע שלו, הוא לא היה מסוגל לקבל את זה שהשיטה שפיתחתי עובדת באופן יעיל פי כמה מכל השיטות שהוא הכיר. בעבר תגובות כאלו של אנשי מקצוע הטריפו אותי, היום אני מבין שזה שלב בתהליך וכבר גמרתי להיעלב מזה".
מדוע אינך מכשיר מורים אחרים בשיטה?
"מה שאני מלמד הוא פשוט מאוד, אולם דורש אופן אחר של התבוננות מצד המורה. עד כה השקעתי את כל המאמצים בפיתוח השיטה. היום אני מרוכז בבניית מסלול לימוד למורים. למעשה אני בעיצומו של פיילוט עם תלמידה ראשונה, שמגיעה בנחישות מירוחם, ועליה אני מלטש את דרך הכשרת המורים".
לקראת פרסום הכתבה מבקש ממני בן-דור דבר אחד: לציין שהוא מוכן ומעוניין להעמיד את שיטתו לבחינה אקדמית. "חברים הציעו לי לעשות דוקטורט ולבחון את השיטה שלי בכלים אקדמיים, אבל כל עיסוק נוסף כזה יגזול ממני את הזמן וימנע ממני ללמד ולפתח הלאה את השיטה. הייתי שמח אילו נמצא גוף מקצועי או אולי דוקטורנט שיבנה קבוצת מחקר, ימדוד את השיטה שלי בכלים אקדמיים ויעזור לחשוף ולתקף את האפשרויות ששיטתי מציעה.